(FELINE IMMUNODEFICIENCY VIRUS) FIV
הוירוס הוא מאותה משפחת של וירוס ה-(Human immunodeficiency virus)HIV המוכר יותר כמחלת האיידס בבני אדם.
הנגיף FIV בודד לראשונה רק ב 1986 , נגיף חדש יחסית. אובחן בחתולים בכל העולם.
נפוץ יותר בזכרים מבנקבות. רוב החתולים הנגועים הינם בני יותר מ 5 שנים. ההפצה העיקרית של הנגיף היא כנראה בנשיכה. הנגיף מצוי בכמויות גדולות ברוק. יכול לעבור גם דרך נוזלי גוף אחרים, במגע מיני/שתן/צואה, אך אלו דרכי העברה זניחות.
שרידות הנגיף בסביבה נמוכה.
הנפיצות הגבוהה ביותר של הנגיף היא בחתולי רחוב או חתולים חופשיים, ופחות בחתולים החיים במושבה יציבה, בה יש פחות חיכוכים ונשיכות הדדיות.
לאחר ההדבקה הראשונית (בד”כ בנשיכה) נישא הנגיף אל קשרי הלימפה האיזוריים ומתרבה בלימפוציטים מסוג T.
אחרי שלב מחלה זו מגיע החתול בדרך כלל לתקופה אסימפטומטית ארוכה הנמשכת מספר שנים. במהלך התקופה ניתן לבודד נגיף מהדם וספירות הדם עשויות להיות בלתי תקינות.
בהמשך מפתח החתול לימפאדנופאטיה כללית, ובהמשך עשויים להופיע חום גוף גבוה ועליה בספירת תאי החיסון הלימפוציטים.
ממצאים קליניים:
ניתן לחלק את המחלה מבחינה קלינית ל 4-5 שלבים (לא כל החתולים עוברים את כל השלבים:
שלב אקוטי – 2-4 שבועות לאחר ההדבקה הראשונית מתחוללת וירמיה ראשונית, והנגיף מתפשט אל קשרי לימפה בכל הגוף. שלב זה עובר בד”כ ללא סימנים קליניים בולטים בהם מבחין הבעלים.
שלב נשאות ללא סימנים קלינים – תקופה אסימפטומטית ארוכה הנמשכת מספר שנים. במהלך התקופה ניתן לבודד נגיף מהדם וספירות הדם עשויות להיות בלתי תקינות. יתכנו סימנים קלים של הגדלת קישרי לימפה כללית, חום, ירידה במשקל, פרווה דלילה, עדיין אין הדבקות משניות .
שלב AIDS related – הפרעות התנהגותיות, התפתחות גידולים, הדבקות משניות בחיידקים וטפילים במערכת גוף אחת או יותר (מע’ נשימה, הפה, מע’ השתן, העין) מחלות כרוניות של העור, מערכת העכול, הכליות והמעייםהפרשות מוגברות מהעיניים.
AIDS כשל חיסוני מוחלט ומוות – איבוד משקל משמעותי, הופעה של מגוון הדבקות אופורטוניסטיות, לעיתים ע"י תושבים קבע נורמלים של העור, הפה, מע’ העכול והנשימה. נגיעות אפשרית גם בפתוגנים המצויים בסביבה כגון: וירוס קליצי, הרפס, FeLV, קריפטוקוקוס ניאופורמנס, קנדידה, אקריות עור ואוזניים, המוברטונלה, קוקסידיוזיס וטוקסופלסמה.לעיתים לויקופניה ואנמיה.אפשריים סימנים של פגיעה במערכת העצבים כגון הפרעות פסיכומוטוריות, anisocoria, עויתות ועוד…לבסוף – מוות.
דלקת חניכיים GINGIVITIS מאובחנת בכ 50% מהחתולים הנגועים ב FIV.
מתי כדאי לחשוד בהדבקה ב FIV ?
הסטוריה של מחלה כרונית, מחלה שחוזרת, או שאינה מגיבה לטיפול רפואי.
חתך אוכלוסיה מתאים – בעיקר זכרים עם גישה אל מחוץ לבית המעורבים בקרבות.
סימנים קליניים של מחלות אופורטוניסטיות מקומיות (עור, דלקות בחניכיים, אקריות אוזניים, דלקת עיניים, גידולים) או מחלות כלליות.
טיפול:
הטיפול בחתולים עם FIV מתמקד בעיקר בהתמודדות עם מזהמים חיצוניים- אנטיביוטיקה או טיפול אנטי-פיטריתי.
סטרואידים עשויים להחליש סימנים של דלקות כרוניות אבל בטווח הארוך הינם מזיקים.
ויטמינים, ברזל ואף עירויי דם במצבים של אנמיה.
טיפול אנטיויראלי ספיציפי הוא נסיוני בלבד (מבוסס על נסיון בטיפול בחולי HIV).
נקודות חשובות:
FIV יכול לעבור ברוק, אבל ככל הנראה לא שורד במי שתיה ומזון וזו לא דרך ההדבקה העיקרית
הוא עובר בעיקר דרך הנשיכות.
כשחתול זכר עולה על הנקבה בזמן ההזדווגות הוא נושך אותה בעורף
גם חתולים מסורסים נלחמים וגם אותם תוקפים, אך פחות.
זוהי מחלה פרוגרסיבית והיא מתדרדרת עם הזמן.
בסוף החתול מת מזיהומים בנאליים שכל חתול אחר היה מסתדר איתם אבל חתול FIV לא כי מערכת החיסון שלו לא מתפקדת. בדיוק כמו שקורה בבני אדם.
החיסון פותח בארה"ב והוא לא יעיל כל כך בארץ.
לוירוס יש 5 תת סוגים בארץ יש בעיקר את B והחיסון הוא נגד A ו-D
לרוב החתולים יש ג'ינג'יויטיס (דלקת חניכיים) כי הרבה פעמים יש וירוס שנקרא קליצ'י שבא בשילוב עם FIV וגורם לדלקת בחניכיים. דלקת כזו גם נפוצה בחתולים בלי FIV.
אפשר לטפל בבעיה על ידי סטרואידים שמזריקים פעם בחודש, אם זה לא עוזר צריך לעקור את רוב השיניים וזה בד"כ יעיל.
גם אם נאלצים לעקור לחתול את רוב השיניים, זה לא בהכרח משפיע על התיאבון!
האידס הזה הוא ספציפי לחתולים לא מדביק בני אדם, כלבים, וכו'…
הוירוס תוקף גם חתולים גדולים (נמרים וכו)
והכי חשוב:
אין כל סכנה לבני אדם או כל בלי חיים אחר להדבק מחתול חולה ב איידס של חתולים.
מחקרים הראו באופן חד משמעי שאפילו אנשים שננשכו או נשרטו על ידי חתול החולה במחלה זו, מעולם לא חלו.
איידס בחתולים.
ד"ר יובל סמואל מרכזים לרפואה וטרינרית. וטרינר כפר סבא, וטרינר תל אביב, וטרינר כפר שמריהו.