גלאוקומה הינה מחלה הנגרמת בעקבות עליה בלחץ תוך עיני. עליה בלחץ תוך עיני מתרחשת בדרך כלל כתוצאה מהפרעה לניקוז הנוזל התוך עיני.
קיימים מספר סוגים של גלאוקומה: גלאוקומה תורשתית בה קיים פגם גנטי הגורם להפרעה בניקוז הנוזל התוך עיני. מצב זה נפוץ בבני אדם אך לא בבעלי חיים. סוג נוסף של גלאוקומה הנפוץ יותר בבעלי חיים הינו גלאוקומה משנית לבעיה אחרת בעין. סיבות נפוצות לגלאוקומה משנית הינן תזוזה של העדשה (לוקסציה), קטרקט, דלקת עמוקה של העין (uveitis), טראומה לעין וגידול. סוג נוסף הינו גלאוקומה מולדת הנפוצה בכלבים מגזע באסט.
אבחון:
אבחון גלאוקומה נעשה על ידי מדידת לחץ תוך עיני באמצעות מכשיר מיוחד הנקרא tonopen, מעין עט איתו נוגעים בעין של בעל החיים והוא מודד את הלחץ התוך עיני מספר פעמים ומציג את הלחץ הממוצע. כאשר קיים הפרש משמעותי בלחץ בין שתי העיניים זהו סימן לקיום המחלה.
ניתן להעריך שינויים קיצוניים בלחץ בין שתי העיניים על ידי "דחיפה" של העיניים דרך העפעפיים. עין עם גלאוקומה "נדחפת" פחות מהעין הבריאה ומרגישה בולטת יותר.
סימנים קליניים אותם ניתן לראות בבדיקה חיצונית של העין כוללים:
בצקת קרנית – קרנית הינה השכבה החיצונית של העין אשר במצב נורמלי שקופה לחלוטין. במקרה של בצקת הקרנית מאבדת את שקיפותה ונראית בצבע לבנבן עד תכלת בהיר. סימן נוסף שיכול להופיע בקרנית של עין עם גלאוקומה הינו פספוס לבן עדין שנותר כתוצאה ממתיחה של סיבים הבונים את שכבת הקרנית (striate keratopathy).
הגדלה של העין – מצב הנקרא buphtalmia ונוצר בניסיון של הגוף להוריד את הלחץ התוך עיני על ידי הגדלת נפח העין
כאב- גלאוקומה גורמת לכאב אשר מתבטא במצמוץ או כיווץ עפעפיים (blepharospasm) וכן יכול להתבטא בהרגשה כללית ירודה.
גודש כלי דם בלחמית – נראה כלפי חוץ כעין אדומה.
אישונים מורחבים שאינם מגיבים לאור- בגלל פגיעה בשריר שתפקידו לכווץ את האישון. שריר זה מאוד רגיש לעלייה בלחץ תוך עיני שמתרחשת כאמור בגלאוקומה.
הסטה חלקית או מלאה של העדשה (לוקסציה) – מתרחשת בגלל פגיעה בסיבים עליהם "תלויה" העדשה בחלל העין.
בבדיקה של החלקים האחוריים של העין הנעשית באמצעות מכשיר מיוחד הנקרא אופתלמוסקופ (בדומה לבדיקה אצל רופא עיניים בבני אדם) ניתן לראות שינויים כגון התנפחות של עצב הראיה וניוון רשתית הגורמים בסופו של דבר לעיוורון.
מאחר והמחלה יכולה להשפיע על שתי העיניים וכיוון שקיימת סכנה לעיוורון חשוב לבדוק גם את העין "הבריאה" ובמידת הצורך לטפל בה מניעתית.
טיפול:
מטרת הטיפול בגלאוקומה היא למנוע את התדרדרות הראיה (לא ניתן לרפא או לתקן ראיה שכבר נפגעה) וכן להפחית את הכאב. במידה ומדובר בגלאוקומה משנית לבעיה אחרת בעין ומתחילים טיפול מוקדם בבעיה זו, יש סיכוי טוב שעם פתרון הבעיה הראשונית תעבור גם הגלאוקומה. מאידך, אם מדובר בגלאוקומה ראשונית תורשתית סביר להניח שיהיה צורך בטיפול לכל החיים. בכל מקרה של גלאוקומה חשוב לבדוק האם קיימת בעיה אחרת בעין שהובילה להתפתחות גלאוקומה ולטפל בה.
הטיפול התרופתי מטרתו להוריד את הלחץ התוך עיני באמצעות ירידה בייצור הנוזל התוך עיני או עלייה בניקוזו. בדרך כלל משלבים מספר תרופות על מנת "לתקוף" את הבעיה ממספר כיוונים.
תרופות נפוצות בשימוש הינן:
Manitol- תרופה משתנת הניתנת לוריד בכדי להוריד את הלחץ התוך עיני במקרה חירום בלבד. התרופה גורמת ל"שאיבה" של הנוזל חזרה לדם על ידי העלאת ריכוז המומסים בדם ובכך מורידה את הלחץ התוך עיני.
Xalatane- תרופה מקומית (טיפות), מגבירה את ניקוז הנוזל התוך עיני ובכך מורידה את הלחץ. תרופה מאוד יעילה בטיפול בכלבים ונמצאת בשימוש גם בבני אדם.
Trusopt- תרופה מקומית (משחה), מפחיתה את ייצור הנוזל התוך עיני על ידי עיכוב אנזים בשם carbonic anhydrase המשתתף בייצור הנוזל.
Pilocarpine- מכווץ את האישון ומגביר את ניקוז הנוזל התוך עיני. בשימוש בתרופה זו ייתכנו תופעות לוואי כמו גירוי מקומי בעין, הקאות, שלשולים וריור מוגבר ולכן השימוש בה פחות נפוץ.
תרופות ממשפחה הנקראת "חסמי בטא"- מפחיתות את זרימת הדם לעין ולכן את ייצור הנוזל התוך עיני. תרופות אלו נפוצות בטיפול בבני אדם אך פחות בבעלי חיים.
אפשרויות טיפול נוספות הינן כירורגיות וכוללות ניתוח בו הורסים באמצעות לייזר חלק מהאזור בעין האחראי על ייצור הדמעות- "גוף ריסני" או ניתוח בו מגבירים את הניקוז באמצעות שתל של צינורית סיליקון היוצר מעקף ומאפשר ניקוז של נוזל מחוץ לעין.
במקרים בהם קיימת עין עם גלאוקומה ואינה מתפקדת, כלומר אינה רואה, ומאחר ואין אפשרות להחזיר ראיה שאבדה, מומלץ לבצע ניתוח להוצאת העין- "אנקלואציה" בכדי למנוע כאב מיותר בבעל החיים.
ד"ר יובל סמואל מרכזים לרפואה וטרינרית. וטרינר כפר סבא, וטרינר תל אביב, וטרינר כפר שמריהו.