הרעלה כתוצאה מאכילת רעל עכברים הינה נפוצה ביותר, בייחוד בכלבים שנוטים להיות לא בררניים באוכל. רעל עכברים מפוזר על ידי עיריות, בעלי בתים פרטיים ולעיתים מכוונת זדון.
רעל עכברים הוא בעצם חומר שפוגע במערכת הקרישה, האחראית על יצירת קרישי דם (שתפקידם למנוע דימומים) ולכן גורם לדימומים (מכאן השם "אנטיקואגולנט"= נוגד קרישה) עד כדי מוות בבעל החיים. קיימים מספר סוגים של רעל עכברים השונים ביניהם במשך הפעילות. רעל מסוג "ואפרין" מסווג כ "דור ראשון" קצר טווח ופועל לכשבועיים. רעלים מ "דור שני" (קיימים הרבה סוגים) פועלים לתקופה ארוכה יותר, עד כדי חודש ויותר.
הרעל גורם לעיכוב של אנזים מסויים, ובכך מונע שפעול של ויטמין K. ויטמין K בעל תפקיד חשוב במערכת הקרישה המתבטא בשפעול חלק מפקטורי קרישה – חלבונים המשתתפים במצב נורמאלי ביצירת קריש דם במקרה של דימום. ההפרעה במערכת הקרישה ולכן גם הדימומים מופיעים כאשר נגמרים פקטורי הקרישה המופעלים, בדרך כלל תוך מספר ימים אחרי אכילת הרעל.
סימנים קליניים כאמור מופיעים רק כעבור מספר ימים ולכן כלב שרק עכשיו אכל רעל עכברים לא יראה סימנים לא נורמאליים, אך חשוב מאוד להגיע איתו לווטרינר במהירות במידה ועולה חשד כי הכלב אכל מהרעל, גם אם אינו מראה שום סימן חריג. טיפול מיידי בהרעלה זו, כמו גם בהרעלות אחרות יכול להיות גורלי. במצב כזה, בו מגיעים עם הכלב במהירות אחרי שאכל מהרעל, הטיפול הוא מאוד פשוט וכולל גרימת הקאה- חומר בשם אפומורפין אותו הכלב מקבל בזריקה וגורם תוך מספר דקות להקאה. חשוב להדגיש כי היעילות תלויה במהירות ההגעה למרפאה, שכן אם עברו יותר מ 4 שעות הרעל כבר אל ימצא בקיבה ולכן לא ניתן יהיה לגרום להוצאתו על ידי הקאה. בנוסף, הכלב יקבל פחם פעיל (בכדי לספוג את הרעל שכן נשאר במערכת העיכול ולהוציאו בצואה), וכן כדורים של ויטמין K אותם יקבל בבית לתקופה שבין שבוע לחודש (תלוי בסוג הרעל).
במקרים בהם עברו מספר ימים מאכילת הרעל (בדרך כלל כבר תוך 3 ימים) הכלב יראה סימנים קליניים כגון דימום חיצוני, ריריות חיוורות וחולשה. במקרה של דימום פנימי ייתכנו סימנים שונים בהתאם לאזור בגוף בו מצטבר הדם. לדוגמא: דימום למפרקים יכול לגרום לנפיחות במפרקים וצליעה, דימום למערכת עצבים יכול להתבטא כחסרים נוירולוגים מגוונים, דימום לבית חזה יגרום לנשימה מאומצת או שיעול ועוד. הטיפול במקרים אלו בהם קיים דימום אקטיבי הינו מאוד אינטנסיבי וכולל מתן מנות דם או פלסמה (נוזל הדם המכיל את פקטורי הקרישה), זריקות של ויטמין K וכן ניטור צמוד.
אבחון של הרעלה זו מתבצע על ידי שילוב מידע מההיסטוריה, סימנים מחשידים בבדיקת הכלב וכן בדיקות מעבדה- ספירת דם ובדיקה לתפקוד של מערכת הקרישה. בספירת הדם ניתן לראות אנמיה הנובעת מאיבוד דם פתאומי. במידה ובאזור הדקירה (ממנה נלקח הדם לבדיקה) לא נוצר קריש דם, הדבר מעלה חשד כי מדובר בהרעלה ברעל עכברים. במקרה של הרעלה קיימת התארכות משמעותית בזמן הקרישה, אך זו מתרחשת רק כעבור 3 ימים, בגלל מאגר של פקטורי קרישה משופעלים הקיים בגוף.
כאמור, במידה ואתם חושדים כי כלביכם אכל רעל עכברים יש להגיע במהירות האפשרית למרפאה הווטרינרית. טיפול מוקדם הינו הכרחי וכן יכול להיות גורלי!
ד"ר יובל סמואל מרכזים לרפואה וטרינרית. וטרינר כפר סבא, וטרינר תל אביב, וטרינר כפר שמריהו.
התגובות סגורות.