כלבת

כלבת (Rabies) הינה מחלה מדבקת ומסכנת חיים.

עם זאת, היא ניתנת למניעה בקלות יחסית.

מחלה זו קיימת בישראל כבר שנים רבות ועוד ב-1934 הנציב העליון בתקופת המנד"ט הבריטי בישראל, קבע "פקודה" שמתקיימת עד היום, לגבי חובות והתנהלות בהקשרה ("פקודת הכלבת, 1934”).

הגורם למחלה הינו נגיף אשר מדביק יונקים ממינים שונים ומגוונים (בני אדם, כלבים, חתולים, עטלפים, בואשים ודביבונים, בקר וצאן ועוד). עיקר ההדבקה מתרחשת כאשר רוק מהחיה החולה, אשר לתוכו הופרשו הנגיפים, חודר לגוף בעקבות נשיכה. עם זאת, ישנה אפשרות נמוכה של הדבקה ממגע רוק נגוע בפצע פתוח שלא נגרם עקב הנשיכה ואף ממגע רוק בריריות (עיניים, פה,אף וכו). דרך הדבקה נדירה במיוחד היא על ידי אירוסול שבא במגע עם הריריות ונוצר מרוק וצרכים של עטלפים (יש רק מקרה הדבקה מתועד אחד שהתרחש במערה דחוסה בעטלפים). אך הדרך הנפוצה והסבירה ביותר להידבקות במחלה היא עדיין נשיכה. הנגיף דוגר באזור הנשיכה לתקופה של בין ימים לשנים ואז נע דרך העצבים הפריפרים אל עמוד השדרה. משם ממשיך למוח ואז לבלוטות הרוק.

יש המאמינים שבמידה והחיה התוקפת לא מראה סימנים של מחלה בעת הנשיכה אז היא בריאה. הדבר אינו נכון מכיוון שהפרשת הנגיף עלולה להתחיל מספר ימים לפני הופעת הסימנים הקליניים ולכן בעליו של חיה שנשכה מחוייב, על פי פקודת הכלבת, לדווח לוטרינר רשותי ולהביא את החיה להסגר של 10 ימים. מטרת ההסגר היא לראות אם מופיעים בטווח זמן זה סימנים קליניים שאולי ולא היו עדיין בעת הנשיכה.

הסימנים הקליניים הם סימנים של מערכת העצבים. הם יכולים להיות מגוונים אך בכל המינים של היונקים רואים שינויים התנהגותיים ואו שיתוק הדרגתי. החיה החולה תסתגר ותתחבא או תאבד את הפחד שלה מבני אדם וחיות אחרות ותתקוף אותן. בעקבות התקדמות השיתוק, החיה תיכנס לתרדמת ותמות מכשל נשימתי.

איבחון וודאי של המחלה הוא בעייתי באמצעות סימנים קליניים בלבד וכיום הדרך היחידה היא על ידי שליחת גופת החיה החשודה למכון הפתולוגי הווטרינרי בבית דגן, שם נעשות בדיקות שונות על רקמות המוח.

לא קיים טיפול במקרה שמופיעים סימני המחלה ולכן חיה שננשכה או חשודה ככזאת אשר מראה סימנים קליניים תומת. גם לבני אדם אין טיפול מרגע שהופיעו הסימנים הקליניים של המחלה ולכן חשיבות החיסון גבוהה במיוחד.

אנשי מקצוע, כדוגמאת וטרינרים, או מטיילים לארצות מסויימות נדרשים לעבור סידרה של שלושה חיסוני כלבת. חיסונים אלו משפרים את ההגנה מפני הנגיף אך לא מבטיחים הגנה מלאה ולכן במקרה של נשיכה גם הם צרכים לעבור חיסונים נוספים. כיום מדובר במספר מצומצם יחסית של זריקות לשריר. אדם שננשך צריך לפנות לטיפול ולקבל חיסון תוך 24 שעות מרגע הנשיכה.

כלבים מחוייבים על פי חוק לעבור חיסון כלבת עד גיל חצי שנה ומסיבות יעילות המערכת החיסונית, לא לפני גיל שלושה חודשים. הכלב חייב להיות בעל שבב אלקטרוני בכדי שניתן יהיה לדווח על החיסון לרשויות ולקבל רישיון החזקה. תוקף הרישיון הוא לשנה בלבד ולכן מחוייבים לחזור על החיסון כל שנה ולשלם אגרה לעירייה. במידה וכלב נלקח להסגר והוא לא מחוסן או מדווח כראוי, רשאי הוטרינר העירוני להמיתו בתום תקופת ההסגר!

לפני כל חיסון כלבת, יעבור הכלב בדיקה רפואית כללית והרופא יברר עם הבעלים את מצבו הבריאותי. במידה ויש חשד שהוא חולה או במידה והוא מטופל בצורה שתפגע ביעילות החיסון אז לא ניתן לבצעו. כמו כן, הבעלים מצהיר בעת מתן החיסון שהכלב לא נשך או ננשך בתקופה האחרונה.

ומה קורה בישראל? בשנת 2013 התגלו בישראל 29 אירועי כלבת. רובם המוחלט ברמת הגולן. מספר מקרים התגלו גם באזורים אחרים בארץ אך רובם נקשר להעברת חיות מרמת הגולן לאזורים אלו. 17 מקרים היו בכלבים, 8 בבני בקר, 1 בסוס, 1 זאב, 1 בתן, ו-1 בגירית (על פי דיווח של ד"ר ר. עוזרי, סגן מנהל השו"ט ומנהל השו"ט בשדה).

לסיכום- מחלת כלבת היא מסכנת חיים גם בבעלי חיים וגם באדם. היא עדיין קיימת בישראל ולכן יש חובה לחסן כלבים כנגדה, פעם בשנה. מומלץ לחסן חתולים שיוצאים מהבית, לפחות פעם בשנתיים אך אין חובה על פי חוק.

רק בריאות!

בקישור הבא ניתו למצוא את כל התקנות הקשורות לכלבת:

https://www.moag.gov.il/Vet/hukim/takanot/takanot_kalevet/default.htm

ופה את פקודת הכלבת:

https://www.moag.gov.il/NR/rdonlyres/8714AED4-8480-42DB-A43E-DA7690AF63BD/0/pikydatkalevet1934.doc

נכתב ע"י צוות המרכזים הוטרינרים ע"ש ד"ר יובל סמואל (וטרינר)

לקבלת פרטים נוספים צרו קשר עם סניף הוטרינר הקרוב לביתכם: וטרינר בתל אביב, וטרינר בכפר סבא ווטרינר בכפר שמריהו.